תקופת ההריון היא תקופה משמעותית מבחינת השפעתה על שרירי הבטן ושרירי רצפת האגן. בתקופה זו, רצפת האגן ודופן הבטן נחלשות מעצם ההריון עצמו (העומס המיכאני המתווסף של כובד הרחם ותכולתו אשר על רצפת האגן והבטן לשאת) וכן בשל נוכחות פרוגסטרון ורלקסין = הורמונים שתפקידם "לרכך" רקמות רכות על מנת לאפשר לרקמות דופן הבטן "להכיל" את ההריון ולאפשר בבוא העת מעבר עובר דרך רצפת האגן. רקמות החיבור באזור רצפת האגן ודופן הבטן נמתחות, ועלולות גם להיקרע (רקמת חיבור שנקרעת אפשר לתקן רק באופן ניתוחי, אם בכלל) בנוסף, גם הלחץ הנגרם על עצבי רצפת האגן בשלבים המתקדמים של ההריון, אשר נלחצים בין ראש העובר לעצם האגן של האם, יגרום להם נזק מסוים שימנע מהם לחזור למצבם הראשוני (כמו לפני הריון ולידה ראשונים). "הכלל" מבחינת רצפת האגן ודופן הבטן- ככל שהאישה תחווה יותר הריונות, של עוברים גדולים יותר, ולידות ארוכות יותר או התערבותיות יותר (ואקום\מלקחיים) – כך גדל הסיכוי לפגיעה ברצפת האגן.
כאבי גב בהריון
כאבי הגב בהריון נובעים מכמה סיבות (כולן יחד): 1. העובדה שקו הכובד של הגוף משנה את מיקומו בשל הבטן הגדולה – חל יותר עומס על עמוד השדרה. 2. ברקע – הורמונים שמרככים את כל הרצועות והרקמות בגוף, כך שהרקמות התומכות גמישות יותר ומקנות פחות ייצוב. 3. מפרקי האגן יכולים להקרין גם הם כאב, שלפעמים נדמה שמקורו בגב (אבל בעצם בא בגלל מפרקי האגן) – גם שם זה קורה בשל תנועת יתר במפרקים שבנורמה אין בהם יותר מידי תנועה, על רקע ההורמונים מרככי הרקמות. 4. השרירים של המערכת המייצבת (שרירי הבטן ורצפת האגן) חלשים יותר מהנורמה שלהם כי הם לא באורך הפיזיולוגי שלהם וגם הם "נהנים" מההורמונים המרככים. באשר לכאבים שמקורם במפרקי האגן – מקור הכאב הוא בגמישות יתר במפרקי האגן הנגרמת בשל הורמוני ההריון (רלקסין ופרוגסטרון) שתפקידם לרכך את כל רקמות הגוף כדי לאפשר את "הכלת" ההריון (הכל נדחק לצדדים, הרקמות נמתחות וכד') הללו (שאינם מבדילים בין רקמות החיבור של הבטן, או הרצועות המייצבות את הקרסול…) מרככים גם את מפרקי האגן (מתוך כוונה טובה…כי אז האגן יכול להגדיל את היקפו בשעת הלידה ולאפשר יותר מרחב לראש העובר). הכאב הזה מאוד שכיח בקרב נשים הרות, אפילו ממש מתחילת ההריון (כי ההורמונים מופרשים ממש מתחילתו). תנועתיות היתר הזו שנגרמת במפרקים מפעילה יותר מתח על הרצועות המייצבות את המפרק והללו גורמות הרבה כאב, שיכול גם להקרין לפעמים לאורך הרגל כולה ולהטעותנו לחשוב שזו פריצת דיסק או משהו דומה. אין לכאב במפרקי האגן השלכות על מהלך הלידה, פרט לעובדה שלפעמים יש יותר רגישות אחרי הלידה, אך הוא מחלים לאט אחרי הלידה.
מה לעשות כדי לעזור לכאב באזור האגן והגב במהלך ההריון?
קיימות טכניקות של הפיזיותרפיה לטיפול במפרקי האגן עוד בזמן ההריון (זהו טיפול שמתבצע באופן פרטני), טכניקות אלו באות לעודד את המערכת השרירית התומכת במפרקי האגן, ויכולות להביא להקלה משמעותית. דברים נוספים שביכולתם להקל: חגורת אגן. מבחינה התנהגותית: להימנע (ככל שניתן) מפעולות המערבות גזירה על מפרקי האגן – פעולות כאלו הן פעולות בהן רגל אחת פה ואחת שם – למשל כמו בעליית מדרגות, לישון עם כרית בין הרגליים – (מוריד מהעומס על מפרקי האגן). במקרים של כאב קשה מאוד, כאשר יש קושי ממשי בניוד (הליכה) שוקלים שימוש בהליכון להורדת עומס מן המפרקים, או במקרים קשים מאוד-מאוד – אפילו שימוש בכיסא גלגלים לצורך ניוד.
כאבים בעצם החיק (פוביס סימפיסיס) \ סימפיזיוליזיס
סימפיזיוליזיס היא תנועתיות יתר במפרק הסימפיסיס פוביס, המפרק הקדמי בטבעת האגן, על רקע של הורמוני ההריון (רלקסין ופרוגסטרון) הגורמים ריכוך ברצועות וברקמות המייצבות את המפרק (וגם את כל יתר המפרקים בגוף). הכאבים הללו באזור המפשעה, או כאבים במפרקי האגן האחוריים בזמן ההריון הם דבר שכיח מאוד. ההנחיות לגבי הקלה על הכאב מופיעות תחת "כאבים במפרקי האגן והגב".
האם חיזוק של שרירי האגן עוד לפני כניסה להריון מבטיח לי שלא תהיינה לי בעיות בריחת שתן ועוד?
את רצפת האגן צריך לתרגל בתרגול יומיומי, כל החיים, בלי קשר להריון. חיזוק רצפת האגן לפני ההריון אינו מקנה לך "תעודת ביטוח" לזה שלא תהיינה בעיות. אבל, אם תהיי מודעת ותתרגלי את רצפת האגן שלך, תגיעי עם שרירים מיומנים יותר, וחזקים יותר, כך שגם אם תחלש, לפחות נקודת ההתחלה שלך היתה טובה יותר. לאישה שמתרגלת באופן שגרתי, קל יותר לזהות את פעולת השריר ולהתחיל לתרגלו בקלות יחסית, אחרי הלידה. כוח שרירי רצפת האגן תורם גם ללידה עצמה, משום שעל שכבת השריר הפנימית מבצע העובר את הסיבוב הפנימי שלו לקראת היציאה, ואם שכבת שריר זו חלשה ורפויה, הוא יתקשה לבצע את הפעולה הזו, ויתכן שיאלצו לעזור לו באופן התערבותי (ואקום, מלקחיים).
האם יש טעם לפנות לטיפול פיזיותרפי גם בשבוע מתקדם של ההריון?
אין בעיה עקרונית בתרגול של רצפת האגן ושרירי היציבה במהלך ההריון – נהפוך הוא, בתקופת ההריון וסביב הלידה יש חשיבות רבה לכך, עקב ההחלשות שעוברת רצפת האגן בהשפעת הורמוני ההריון והשפעות הלידה עצמה. כמובן שאם מסיבה כלשהי הרופא אסר עליך את התרגול (נדיר) יש למלא אחר הוראותיו. ככל שתקדימי לזהות ולעבוד עם השרירים כך טוב יותר – כי אחרי הלידה, המקום יחלש עוד יותר בצורה משמעותית ובאופן עקרוני – ככל שתגיעי לשיקום עם שרירים חלשים יותר, כך יהיה יותר קשה לשקם. בנוסף – תקבלי הדרכה לגבי אורח חיים נכון ושימוש נכון בגוף, כדי להפחית באופן מיידי נזקים שאולי את גורמת לגופך (לדוגמא: לחיצה בשירותים) וכן הדרכה להכנה ללידה – ללמדך את כל התנועתיות והתנוחות שמטרתן, בין היתר, לשמור על רצפת האגן בלידה.
דליפת שתן וחולשת רצפת האגן בהריון
אירועים של בריחת שתן בסיטואציות של הריון ולאחר לידה אינן מקרה נדיר, ולצערנו אפילו די שכיח. מה שיותר שכיח ואפילו יותר מצער, זו העובדה שנשים מתביישות לפנות בנושא לרופא שלהם, ולפעמים גם כשכבר פונות, לא זוכות לקבל הפניה לטיפול שורשי בבעיה. ראשית, חשוב להבין שהחלשה ברצפת האגן נגרמת כבר מעצם ה-ה-ר-י-ו-ן, וזאת בשל שתי סיבות עיקריות: האחת: נוכחות פרוגסטרון ורלקסין – הורמונים שתפקידם "לרכך" רקמות רכות (בין היתר כדי לאפשר בבוא העת מעבר עובר דרך רצפת האגן) פרוגסטרון נוכח גם אח"כ – בהנקה, ולכן אלו המניקות חשופות לאורך יותר זמן להשפעות הורמון זה (חלילה לא להבין מכך שלא להיניק, אך להיות מודעת לכך שרצפת האגן בתקופת ההנקה זקוקה ליותר תשומת לב). נכון שהרבה פעמים לאחר לידה המצב "משתפר", אבל זה נובע לרוב בגלל נוכחות הורמונלית שונה בגוף ולא בגלל "טיפול שורשי" של חיזוק רצפת האגן. הסיבההשניה: העומס המיכאני (כובדו של ההריון) על רצפת האגן. – מכאן שגם יולדות "קיסריות" אינן פטורות לגמרי… כמובן שאחר כך באה גם "תרומתה" של כל לידה ומתווספת לנזק המצטבר.
עיסוי פרינאום לקראת הלידה
עיסוי פרינאום – כדי שתושג יעילות בעיסוי פרינאום (יעילות = הכוונה היא, ליצור הרחבה של הפרינאום כך שיופחת הסיכוי לשימוש בחתך בפרינאום בלידה), יש צורך ביצירת מתיחה יעילה שתעבוד על המרכיב הקולגני שברקמות השריר. יש קושי להשיג מתיחה כזו במסגרת העיסוי הביתי בו בן הזוג יוצר את המתיחה עבור היולדת, משום שלרוב האנשים שאינם אנשי מקצוע, קשה להרגיש מהו גבול המתיחה וכד', בנוסף יש גברים שנרתעים מה"תפקיד" הגינקולוגי משהו, של להיות "המותח" – אלא אם כן עיסוי הפרינאום בא כחלק ממשחק מיני וזה בא ברוח טובה שמתאימה לשני בני הזוג. ליולדת המנסה לעשות לעצמה עיסוי – יש קושי מפני שאינה יכולה להגיע להרפיה אמיתית בשל המנח הנדרש ממנה כדי להגיע למקום פיזית, אינו מאפשר להיות רפויה. לסיכום – לא בלתי אפשרי, אך מורכב. המלצתי האישית היא לשימוש במכשיר ה"אפי-נו" שגם בעצם מאפשר עבודה עצמית של היולדת בקצב שלה, ללא תלות בבן זוג, גם עובד על מתיחה היקפית (מה שאי אפשר להשיג במתיחה ידנית), וגם (וזו בעיני גדולתו של המכשיר) מאפשר ליולדת להתאמן על לחיצה נכונה – כלומר, ללמוד להרפות את שרירי רצפת האגן ביחד עם תזמון נכון של שריר הבטן הרוחבי, תוך כדי שמשהו לא נוח נמצא בנרתיק.
תרגול לקראת לידה עם מכשיר האפי-נו
מכשיר האפינו מסייע מאוד בלימוד ההרפיה והלחיצה הנכונה. כיצד עובדים עם האפי-נו? – מחדירים את בלונית האפינו כשהיא מנופחת טיפ-טיפה (כדי שהיא תהיה קשיחה מעט) אל הנרתיק. מנפחים עד שמרגישים תחושת מ-ת-י-ח-ה אבל ל-א (!) כאב ול-א (!) שריפה. משאירים כ- 3 דקות במהלכן מתרגלים הרפיה (כי כשיש משהו לא נעים בנרתיק השריר מגיב בכיווץ הגנתי) אחרי 3 דקות מוסיפים עוד ניפוח קל, שוב עד תחושת מתיחה אך לא שריפה ולא כאב, וכך לומדים להרפות (כשמרפים רואים ירידה בלחץ בשעון הלחץ) אחרי 3 דקות נוספות שוב ניפוח קל עד לתחושת מתיחה, ובסוף מתאמנים על פליטת הבלון החוצה תוך הרפיה ותוך מתן תמיכה נגדית לבלון עם היד (כי ברגע שהוא מתחיל לנוע שוב יבוא הכיווץ ההגנתי של אי-הנוחות) וכך מוציאים אותו מאוד בהדרגה, תוך שמירה על רצפת אגן רפויה, נשיפת אויר, ולחץ ע"י שריר הבטן הרוחבי.
אפינו כאמצעי עזר לתרגול שרירי רצפת האגן
אין שום בעיה להיעזר במכשיר האפי-נו לתרגול של רצפת האגן, אלא להיפך, הוא יכול לשמש לעזר בתירגול (מדובר על המכשיר עם מד הלחץ), רק שחשוב לוודא קודם כל, שאת אכן יודעת באיזה כיווץ מדובר. במיוחד אם שרירי רצפת האגן שלך כבר חלשים, שכן אז, יותר קשה לזהות את עבודתם, וגם בתרגול כדאי לאפשר מנוחות ארוכות יותר בין הכיווצים ובין התרגולים, מה שמתאים יותר לאימון שריר חלש. למה חשוב לדעת לזהות? – כדי לא לשגות בפעולה ולנקוט בפעולה של דחיפה כלפי חוץ במקום כיווץ (האפינו מגיב ומראה עליה בלחץ גם כשעושים פעולה שגויה).